איפור ליצנים
אלינה אשכולליצנים הם חלק בלתי נפרד מהילדות שלנו. לכל אחד יש לפחות יום הולדת אחד בו הוזמן ליצן, לפחות חג פורים אחד בו הוא התחפש לליצן, לפחות גננת אחת שהייתה ליצן במסיבות הגן ולפחות סרט אחד בו הוא ראה ליצנים. הדמות הקומית וההזויה הזאת מלווה אותנו בעוד אנחנו מתבגרים והסיבה העיקרית לכך היא הפשטות שבה. שלא כמו דמויות אחרות שמתאפיינות בקווי מתאר ברורים, ליצנים אינם מוגבלים לשום קונבנציונאל ומה שמוביל אותנו בתהליך המהפך מאיש מן השורה לליצן הוא יד הדמיון הרחבה. אפשר להשתמש בכל דבר, גדול מדי, בלוי, קרוע או מכווץ. גם הצבעים והצורות הם ללא כל הגבלה. כמו כן העובדה שאפשר ללבוש כל דבר החל מבוקסר, דרך פיג'מה וכלה בביריות הופכת את החוויה למהנה במיוחד! אך עדיין בין כל שלל התחפושות הדבר הבולט ביותר היה תמיד האיפור הייחודי לליצנים.
היסטוריית האיפור
ליצנים יכולים להיות שמחים או עצובים, מצחיקים או כועסים, מפחידים או מעוררי רחמים. ליצן יכול להיות גם איש מקצוע- ליצן בעל תפקיד בכיר במשטרה, ליצן שבזמנו החופשי עוסק בקוסמות ואפילו ליצן שהוא פרימה בלרינה. ברגע שישנו טוויסט למראה החיצוני הופך האדם לליצן. אבל מה יוצר את המראה הליצני? מה בעצם מבדיל את הליצן מאחיו האנשים הפשוטים? מה משותף לליצן ולאישה? מעבר להיותם נושא נפוץ בבדיחות, התשובה ברורה כשמש, הסוד הקטן העונה לשם-איפור...
השימוש הרחב באיפור כיום הוא לטובת נסיון ליצור אשלייה של צעירות והבלטה של מה שנראה לנו נכון להבליט. אולם, השימוש באיפור נפוץ עוד משחר האנושות. ארכיאולוגים גילו כי ביוון ורומא העתיקות שימש איפור מרכיב בטקסים דתיים. במצרים העתיקה איפור שימש להדגשת סטטוס האדם וביפן הגיישות השתמשו תמיד באיפור כסמל לתפקידן. אפילו בתנ"ך מוזכר אלמנט האיפור "כִּי-תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ--לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי" (ירמיהו, ד', ל' ). אולם לא תמיד האיפור היה מקובל בחברה כנורמה.
ב-1770 חוקק הפרלמנט הבריטי חוק המגנה שימוש בשפתון בטענה כי "נשים שתמצאנה אשמות בפיתוי גברים נשואים ע"י שימוש במוצרים קוסמטיים עשויות לעמוד לדין בעבור כישוף." מאוחר יותר במאה ה-19 מלכת אנגליה טענה כי איפור אינו מנומס שכן רק פרוצות ושחקנים השתמשו בו אך לקראת המאה ה-20 הפך איפור למקובל בכל מדינות במערב למעט גרמניה הנאצית שם היה האיפור מחוץ לחוק.
איפור על רגל אחת
חוקים אלו לא חלו על עולם הבידור והזוהר. על כן ליצנים מאז ומתמיד השתמשו באיפור צועק וגרנדיוזי. למטרות עשה זאת בעצמך, יש לרכוש מספר פריטים: שפתונים צבעוניים ישמשו אותכם לצביעת משטחים גדולים של הפנים, עיפרון שחור או מכחול דק יכולים לשמש אותכם לציור קווים או ביצוע הדגשות, צלליות צבעוניות אשר במידה ותרטיבו קצת עם מים תקבלו גוון יפה שאינו נמרח. במידה ותרצו גם נצנצים יכולים לשפר ולשדרג את המראה הכללי.
לפני שנתחיל באיפור הליצנים יש לציין מספר דברים כללים על איפור:
- מומלץ למרוח קרם על בסיס שומני לפני תחילת האיפור בכדי להגן על העור ולהקל על מלאכת הסרת האיפור.
- אם אינכם מוצאים בסיס לבן מקצועי, קחו מעט צללית לבן, ערבבו אותה עם מספר טיפות מים ובעזרת ספוגית או מכחול עבה הניחו על העור. אפשר לקבע את המראה עם טלק. תהליך זה מומלץ לשימוש חד פעמי בלבד שכן הוא מייבש את עור הפנים.
- את הגבות אפשר לכסות מבעוד מועד במייק אפ בצבע גוף בכדי להעלים אותם למטרת ציור גבות חדשות בעלות הבעה.
- רצוי להשתמש בפודרה בחיבורים בין צבע לצללית.
- תמיד כדאי שיהיה מסיר איפור טוב בהישג יד. במידה ואין שמן שקדים או שמן שומשום יכולים לעשות את הטריק.
- אחרי הסרת האיפור מהפנים כדאי להשתמש בקרם בעל ויטמין A שכן הוא עוזר לשקם את עור הפנים אחרי איפור אינטנסיבי.
מלאכת הצביעה
- את כל הפנים יש לצבוע בלבן, כולל החלק התחתון של הסנטר, הצוואר והאוזניים. את החלק שמעל ומתחת לעפעפיים יש לצבוע בעזרת מברשת מייק-אפ קטנה. לא לשכוח לכסות את הגבות.
- את העיניים יש להדגיש בקווי מתאר, למעלה ולמטה. אפשר לעשות זאת עם עיפרון או מכחול דק. הצורה יכולה להיות לא רק במעויין, על אף שזהו הסטנדרט, אלא גם כוכב או עיגול.
- את קו המתאר אפשר למלא בעזרת צללית או שפתון בצבע אחיד או בספר צבעים.
- מעל העניים אנחנו מוסיפים גבות. אין חשיבות לגודל ולצורה, הן יכולות להיות דקות או עבות, עגולות או משולשות החשוב הוא לצייר אותם לפחות שני ס"מ מעל המיקום הטבעי של הגבה.
- האף, במידה ואתם בוחרים לא לקנות אף אלא לצייר אותו בעזרת איפור הינו בצורה עיגול גדול ואדום על קצה החוטם וקצת מסביב לו.
- הלחיים ממוקמות על תפוחי הלחיים בצורת עיגול לרוב בגוון ורדרד או אדום.
- מכל האיברים בפנים, פי הליצן הוא בעל חשיבות גדולה שכן הוא מקנה לו את עיקר מצב הרוח בו נמצא הליצן. פה קעור כלפי מעלה יסמל ליצן שמח, בעוד שפה קעור כלפי מטה יסמל ליצן עצוב, ופה עם לשון שמעטרת אותו יסמל טירוף קל.
את הפה מציירים עם קו מתאר בצורת חצי ירח עם מילוי אדום. - לליצנים מרושעים יש לצייר קווי מתאר חדים יותר בעוד שלליצנים שמחים וטובי לב יש לצייר קווים רכים ועדינים יותר. גם השימוש בצבעים בהתאם.
- במידה ואתם מעוניינים להשיג את המראה של הליצן העצוב הקלאסי, הלא הוא פיירו, יש להשתמש בגוונים בהירים מאוד עד חיוורים. במקום כחול לדוגמא יש להשתמש בתכלת ובמקום אדום בורדרד. את קווי המתאר יש לעשות דקים מאוד וברורים מאוד, קווים אלו צריכים לשמש גבות ולהיות מסביב לעיניים והפה.
אביזרים נלווים למראה יכולים לכלול כמעט כל דבר ישן שיש בארון או בחנות יד שניה. על הראש אפשר להוסיף פאה בצבע בולט, כובע הזוי, פרח גדול, סרט צבעוני במיוחד או מטפחת. את הצוואר אנחנו יכולים לקשט בפפיון ענק או בעניבה מקושטת. על הרגליים נעלי בית בצבעים וצורות לא רגילות. גרביים על הנעליים או פשוט גרביים לא מתאימות. במידה ותרצו ליצור כרס או ישבן גדול מהרגיל אפשר להשתמש בכרית ולקשור אותה טוב טוב לגוף כך שלא תיפול... כמובן שלכל אלו אפשר להוסיף חרוזים, כפתורים מגניבים, נצנצים ופייטים.
באמת שהיופי וייחודיות בליצן הוא הביטוי האישי בעיצוב וייצירת המראה. ככל שתיתנו לדמיון שלכם להתפרע ותיקחו את חווית הליצן רחוק יותר, כך הליצן שלכם יהיה מעניין יותר. רק תחשבו על כל מה שיגרום לכם לחייך כשתסתכלו על עצמכם במראה ולכו על זה ובגדול.
בקיצור חברים-תתפרעו!!!